מזה מאות בשנים, מיליוני גברים ונשים ברחבי העולם מתייחסים אל שיער גופם כדבר בלתי רצוי, מסיבה אסתטית בלבד.
קימות שיטות רבות להרחקת שיער וניתן לחלק את המסורתיות שבהן באופן הבא:
ביתיות: כגון שעווה, גילוח, משחות מסירות, פינצטה או מכשור חשמלי, המייצגים את מרבית השיטות הנבחרות.
שעווה במכון יופי: כ- 7% מהנשים בוחרות באופן בלעדי במכוני יופי לצורך הסרת השיער.
המכנה המשותף לכל השיטות הללו הוא "הארעיות" של התוצאות המתקבלות: השיער צומח מחדש בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות.
בשנים האחרונות קיימות מערכות להסרת שיער לטווח הארוך המשאירות את חותמן יותר ויותר. אלה כוללות את הבאים:
העיקרון המרכזי בהסרת השיער פועל ע"י הבזק אור הנספג במלנין (פיגמנט) השערה וגורם לחימום ששורף ומשמיד את זקיק השערה.
אנטומיה של העור:
העור מהווה את שטחו החיצוני ביותר של הגוף. הוא מכיל קולטנים תחושתיים, נימי דם, בלוטות (זיעה וחלב), שיער ומבניו (השריר הזוקף, הזקיק, הבלט), וסיבים (קולגן ואלסטין).
לעור תפקידים רבים:
העור מורכב משלוש שכבות נפרדות.
הקרטינוציטים, אותם תאים הנמצאים במגע עם ממברנת הבסיס, עוברים תהליך של התמיינות המביא, לבסוף, לנשירתם. תופעה זו נקראת: קילוף. מעגל זה מתרחש במהלך 30-45 ימים.
בשכבה הבסיסית, המלנוציטים מייצרים את המלנין, אותו פיגמנט המאפשר הגנה של גרעין התא מפני קרני UV מזיקות. המלנין, קבוע או זמני, הוא שקובע את גוון העור (עור שזוף, כהה או שחור).
לא קיימים כלי-דם באפידרמיס. אלו קיימים בבסיס השיערות או הציפורניים.
שכבה זו, עמוקה יותר, ומורכבת מרשת של סיבים (קולגן ואלסטין), המבטיחה "אחיזה טובה" של העור. בתוך שכבה זו קיימים כלי-הדם, צמתים עצביים וסוגים שונים של בלוטות (זיעה וחלב). בנוסף, הדרמיס מכיל גם את זקיקי השיער.
שכבת עור אחרונה ועמוקה זו מכילה אדיפוציטים, או תאי שומן, אשר מספרם משתנה מאוד מאדם לאדם.
חשוב לזכור כי הפיגמנטציה של העור תלויה בכמות המלנין בתאי האפידרמיס. ככל שיש יותר מלנין, כך העור כהה יותר. ייצור המלנין תלוי בשני גורמים:
במקרה של חשיפה לשמש, כמות המלנין ומהירות יצירתו הנם תוצאה של המאפיינים הגנטיים של כל אדם.
השערה הנה גוף עשוי קרטינין הנוצר על ידי האפידרמיס. תפקידיה העיקריים הנם בחימום הגוף והגנה מכנית. במהלך התפתחות המין האנושי, מספר השערות של האדם פת בהדרגה (כיום קיימות על גוף האדם כ-5 מיליון שערות, מתוכן כמיליון על הראש).
השערה שתולה בדרמיס, פחות או יותר בצורה אלכסונית, ועוברת דרך שלוחה של האפידרמיס. השערה מורכבת ממוט הבולט מעל שטח פני העור, והוא נקרא השערה עצמה, ומחלק בלתי נראה השקוע בעומק. כאן נמצא את שורש השערה, הנמצא בתוך "שק" הנקרא זקיק. קצהו התחתון של השורש (הפקעת) מקבל הזנה מפטמות כלי הדם.
מספר הזקיקים בגוף נקבע, באופן מוחלט, בשלב העוברי. יש להבחין בשלושה סוגים שונים של שיער המתפתחים במהלך חיי האדם:
הפלומה יכולה להפוך לשיער ביניים ולאחר-מכן לשיער סופי, אך ורק תחת השפעת ההורמונים האנדרוגניים. תהליך זה, אשר קורה בזמן ההתבגרות, מתרחש באזורים מסוימים (כגון המפשעה ובתי-השחי), ובמהלכו השיער הפלומתי מתחלף בשיער סופי.
אצל הנשים, הפלומה הקיימת באזור הגב והחזה נשארת ללא שינוי. מצב זה נובע מייצור מועט של הורמונים אנדרוגניים.
לשערה יש קיום זמני. לשערה תקופת גדילה ולאחריה תקופת מנוחה. ניתן לחלק את מעגל חיי השערה לשלושה שלבים:
מעגל חיי השערה. בסיום שלב הטלוגן השערה נושרת לפני שלב האנאגן הבא.
משך מעגל חיי השערה, ואחוז השערות המצויות בשלב האנאגן ובשלב הטלוגן בכל רגע נתון, משתנים לפי האזור האנטומי. גם צפיפות השערות וקצב צמיחתן משתנים. בטבלה III מתוארים מספר ערכים לנתונים אלו:
| אזור | טלוגן (חודשים) | אנאגן (חודשים) | סה"כ (חודשים) |
| גב | 3-6 | 3-6 | 6-12 |
| ירכיים | 3-6 | 3-6 | 6-12 |
| זרועות | 3-5 | 1-2 | 4-7 |
| שוקיים | 3-4 | 4-5 | 7-9 |
| בתי-שחי | 2-3 | 3-4 | 5-7 |
| שפה עליונה | 1-2 | 3-4 | 4-6 |
| קו ביקיני | 3-4 | 2-3 | 5-7 |
משך מעגל צמיחת השערה.
בבסיס כל זקיק שערה קיימים, בדרך-כלל, עוד שני זקיקים אשר אינם פעילים. לעיתים, לאחר הסרת השיער בשעווה, ניתן לראות 2 או 3 שערות אשר יוצאות מאותה הנקודה. במקרה כזה, השערות שופעלו בו זמנית (בתיאום). מצב זה קורה לעיתים נדירות. בגברים, בניגוד לנשים, הזקיקים אינם מתואמים באופן רגיל, ולכן לא יקרה אף פעם מצב בו הזקיקים צומחים יחד במהלך שלב האנאגן. לכן יש צורך לחזור מספר פעמים על טיפול הסרת השיער: בכל טיפול מטפלים רק באותן השערות הנמצאות בשלב האנאגן באותה עת.
למעשה, חשוב לזכור כי תאורת האור הפועם (כמו הלייזר) פועלת לא רק בשלב האנאגן, אלא גם במידת מה בשלב הטלוגן.
הטבלה מסכמת את אחוז השערות הנמצאות בשלב האנאגן ובשלב הקטאגן/ טלוגן, לפי האזורים האנטומיים.
אזור |
שלב במעגל השערה (%) | |
| אנאגן | קטאגן/ טלוגן | |
| שפה עליונה | 65 | 35 |
| סנטר | 70 | 30 |
| לחיים | 50-70 | 30-50 |
| קו ביקיני | 30-40 | 54-70 |
| בתי-שחי | 30-40 | 54-70 |
| זרועות | 20-30 | 69-80 |
| רגליים, ירכיים | 20-40 | 54-80 |
אחוז השערות בשלב האנאגן והקטאגן/טלוגן, לפי האזור האנטומי.
מדובר בהפחתה משמעותי ומספקת עבור המטופל של המספר הרב ביותר של השערות במשך תקופת זמן השווה לפחות לשני מחזורי אנאגן באזור המטופל.
תחושות הכאב או אי נוחות הנגרמות לעיתים דומות לתחושה הנגרמת כתוצאה ממשיכת גומיה על פני העור. עוצמת הכאב תלויה במספר גורמים:
מערכת קירור בידית אשר שומרת על טמפרטורה
נמוכה מצמצמת בצורה משמעותית ביותר את
האדמומיות הנוצרת במהלך הטיפול.
(מערכת הקירור קיימת רק במכשיר הפוטוסילק)
אדמומיות גבשושית סביב זקיק השערה (Eritema ).
תגובה לאחר 60 שניות מהפעימה.
ניתן למרוח קרם לחות מרגיע.
יש להזכיר למטופל/ת כי השערות עדיין קיימות, ובמהלך 15-20 הימים הבאים, יתכן שהן תגדלנה. אם רוצים, ניתן להסירן באמצעות פינצטה. במקרה זה, ניתן לראות כי השערות יוצאות ללא כאב או התנגדות. זוהי דרך לבחון את יעילות המשתנים שנבחרו בתום המפגש הטיפולי.
יש להזכיר למטופל/ת כי עליו/ה להימנע לחלוטין מחשיפה לשמש במשך 15 יום לאחר הטיפול, או להשתמש בקרם הגנה המהווה חסם מוחלט כנגד השמש.
במפגש השני יתכן שהמטופל/ת ת/יתרשם שמספר השערות גדל לעומת המפגש הראשון. דבר זה נובע מתיאום חלקי במחזורי החיים של השערות: השערות הנמצאות באותו שלב צומחות כולן יחדיו. המפגש הבא יהיה יעיל יותר.
המרווח בין שני המפגשים נמשך כ- 4-6 שבועות. באופן אידיאלי, יש לערוך את הטיפול השני כאשר השערות מתחילות לצמוח שוב. עם התקדמות הטיפול, המרווח בין טיפולים עוקבים ויתארך בהדרגה.
קשה לצפות מראש באופן מדויק את מספר המפגשים הנחוצים. בממוצע דרושים 6-8 מפגשי טיפול להשלמת התהליך.
